fbpx

בהנעת משימה חדשה שעומדת לפתחנו, כמעט כל אחד יכול לגייס מספיק תנופה לפרץ קצר של מאמץ עתיר אנרגיה. זה אולי עושה רושם נוצץ בשבועות הראשונים של העבודה, אבל מה קורה אחרי אותו הרגע? האם אתם מרגישים אותו הדבר גם כמה חודשים, או שנה אחרי התנעת הפרויקט? בימנו, המפתח להצלחה אינו מבוסס על "להתחיל חזק", אלא על "להשאר חזק". אז איך נצליח להפחית ולמגר את סימני העייפות והשחיקה, ולשמר את האנרגיה האפקטיבית שלנו לאורך זמן? הכינו את המחברות והעט, כי ריכזנו עבורכם 4 שלבים שכדאי לכתוב ולשמור!

  1. הגדרת "גבולות יומיים עליונים ותחתונים"- הרעיון של הגדרת יעדים הוא פופולרי, במיוחד בתחילת השנה או הפרויקט. אבל לא הרבה אנשים מקדישים את הזמן כדי לפרוט את הצעדים שהם ינקטו עד לסיומו, ואף פחות עוסקים בהגדרת גבולות יומיים עליונים ותחתונים כדי להשיג את יעדיהם. בספרו של Greg McKeown, מציע McKeown לייצר גבולות קונקרטיים מקסימליים ומינימליים, per יום, שיקלו עליכם לשמר את סדרי העדיפויות שלכם בצורה פרקטית ואפקטיבית. בעת בחירת גבול המינימום, הגדירו יעד שלא יגרום לכם להרגיש ש"הפסקתם" באמצע ושצריך יהיה אח"כ להשקיע מאמץ נוסף בשביל להתחיל מחדש, ובעת בחירת גבול המקסימום, חשבו היכן חשוב שתגבילו את עצמכם כדי שההשקעה בתחום ספציפי זה לא תגזול זמן רב מידי על חשבון תחומים אחרים בחייכם, שחשובים לא פחות. לדוגמא, אם ברצונכם לכתוב ספר, ייתכן שתחליטו לכתוב לא פחות מ -30 דקות ביום ולא יותר משלוש שעות ביום כדי להימנע משריפת זמן.

  2. הבינו את "הנטיה הטבעית שלכם" – כשאנחנו עומדים מול מטרה חדשה, הנטיה הטבעית שלנו נוטה לגרור אותנו לדפוסי פעולה חוזרים. נסו לזהות את עצמכם מתוך 3 הטיפוסים הבאים:
    (א) High-drive individual האם כשאתם נכנסים לפרויקט אתם תמיד בהילוך גבוה ומנסים להשאר שם 24/7?
    (ב) Low-drive level – האם לרוב אתם פועלים במהלך הפרויקט באנרגיה נמוכה ופתאום מגלים ברגע האחרון שעליכם לרוץ במהירות הבזק לקו הסיום?
    (ג) Drive fluctuates  האם אתם מוצאים את עצמכם מתנדנדים בין ימים של עבודה בכפייה עד השעות הקטנות של הלילה, ולמחרת מתרסקים מעייפות וכמעט ולא עושים כלום?
    בהתאם לנטיה שלכם, תוכלו לווסת את האנרגיה שלכם באחת משלוש הדרכים הבאות; אלו שבקטגוריה הראשונה, נסו לתת לעצמכם אישור להיות "מעט יותר אנושיים". עקבו מקרוב האם אתם עוברים את הגבול העליון שלכם ופנו זמן מנוחה שימנע שחיקה. לאלו שבקטגוריה השניה, עקבו אחרי עצמכם בכנות וזהו האם אתם מצליחים להשאר מעל הגבול התחתון שלכם. עליכם להבטיח שאתם עושים את המינימום כדי לשמור על רוגע מווסת במהלך כלל הפרויקט. ולאלו שבקטגוריה השלישית, פיקחו עין על שני הגבולות. כפי ש McKeownכתב בספרו: "אל תעשו היום יותר ממה שאתם יכולים להתאושש ממנו לחלוטין עד מחר".

  3. התוו מנוחה והתאוששות: כבני אדם, אנו מיועדים למעגלי פעילות ומנוחה. זו הסיבה שאנחנו ישנים בלילה ושסופי שבוע הם חלק חיוני משבוע עבודה פרודוקטיבי. אם גיליתם בשלב הקודם שאתם טיפוס מסוג High-drive individual, חשוב שתראו בלו"ז העמוס והדחוק שלכם לא רק כזמן להשלמת משימות אישיות, אלא גם זמן אישי בו מהותי לשמר זמנים מתוכננים של מנוחה והתאוששות. אם אתם Low-drive level, הקפידו לא לצאת להפסקה לפני שהנכם משלימים את הגבול התחתון היומי שלכם. אל דאגה, אין זה אומר שאינכם יכולים לעשות הפסקות רבות, אלא רק שתרוויחו אותם לאחר שהתקדמתם במטרה. ולבסוף, אם אתם מסוג טיפוס Drive fluctuates, וודאו כי גם בימים המוטרפים שלכם בעבודה, אתם מצליחים לשמר הפסקות קטנות כמו זמן לאכול ותזוזה מהכסא, לא משנה עד כמה אתם מרגישים אנרגטיים. רק כך תוכלו להמנע מהתשישות המשתקת שנוטה להגיע ביום למחרת.

  4. תנו לעצמכם מרחב נשימה – כדי שיהיה לכם כוח לתפקד לאורך זמן, אתם צריכים לשמור על העבודה שלכם בגבולות יציבים ובקצב מאוזן. לא ניתן להמנע מימים שבהם יש צורך בפגישות עוקבות אחת אחרי השניה, ולעבור ממשימה למשימה למשימה. אבל, עבור רוב האנשים לאסטרטגיה זו אין כדאיות לטווח הארוך. אנו ממליצים לכם, לשריין כמה שעות ביום או בשבוע בהם אתם לא בפגישות- בהם אתם שומרים לעצמכם זמן עבודה עצמי ושקט, נטול שיחות ו"חסום" לאחרים. ככה, אם תחליטו שברצונכם לעבוד מהבית או אפילו לא לענות לשיחות, תוכלו לעשות זאת בקלות ולהרוויח זמן עבודה מעמיק, נטול הפרעות ופרודוקטיבי יותר. 

זיכרו- החיים הם לא ספרינט, הם מסע מתמשך.

וכדי להשאר בעלי ביצועים גבוהים ומוצלחים בעבודה ומחוצה לה, עלינו לשמר את האנרגיה שלנו לטווח הארוך. התווית דפוסי עבודה לאור ארבעת השלבים הללו, תוכל לעזור לכם לווסת את האנרגיה הזו, ואף להקנות גם לכם, וגם לכפופים לכם, נורמות עבודה מטיבות ובריאות יותר לאורך זמן.

"כשאתה משנה את האופן בו אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים"

וויין דייר

מבוסס על מאמר מ-HBR

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

8 Comments

Leave a Reply